פסק-דין בתיק ע"א 1445/11

השופט א' שהם:

1.        לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' קיסרי), מיום 9.1.2011, בה"פ 22433-04-10. בגדרו של פסק הדין נדחתה תביעתו של המערער למתן סעד שעניינו תיקון הרישום, המופיע בפנקסי לשכת רישום המקרקעין בחיפה, והנוגע לחלקה 61 בגוש 11372 בזיכרון יעקב; ולמתן פסק דין הצהרתי, לפיו תכנית מתאר ש/215, אשר פורסמה ביום 7.8.1982, מהווה תכנית החלוקה של אותה חלקה.

רקע עובדתי

2.       ביום 15.2.1982, רכשו מר אנדרי זהות (להלן: זהות) ומר גבריאל מגנאג'י (להלן: מגנאג'י) (זהות ומגנאג'י יקראו ביחד להלן: הבעלים המקוריים) 2/3  מ-3 חלקות קרקע פרטיות (זהות רכש 1/4 מתוך ה-2/3 ומגנאג'י רכש 3/4 מתוך ה-2/3), שמספרן 17, 18 ו-24 בגוש 11287 (להלן: חלקות המקור הפרטיות),ממשפחת מרעי.

3.       בשנת 1982, יזם מינהל מקרקעי ישראל (להלן: המינהל)תכנית מתאר ש/215, במטרה להפשיר קרקעות לבניה צמודת קרקע (להלן: תכנית המתאר). בתחומה של תכנית המתאר נמצאות גם חלקות המקור הפרטיות. כאשר נודע לבעלים המקוריים על דבר תכנית המתאר, אשר קבעה חלוקה של חלקות המקור הפרטיות למגרשים, הם נקטו בהליכים משפטיים נגד המינהל (בג"צ 538/82 ובג"צ 413/82),  אשר בסופם נחתם, ביום 5.9.1983, הסכם בין הבעלים המקוריים לבין המינהל, לפיו מסרו הבעלים המקוריים את 2/3 חלקות המקור הפרטיות למינהל, וזאת בתמורה לבעלות בלעדית במגרשים 17 ו-34, כפי שהופיעו בתכנית המתאר (להלן: הסכם הריכוז והחלוקה). סעיף 7(ב) להסכם הריכוז והחלוקה קבע, כי "הבעלים (מגנאג'י וזהות - א.ש.) יהיו זכאים לעשות בנכסים כל שימוש מיום חתימת הסכם זה...".

4.       יצויין, כי על-פי תכנית המתאר, וטרם חתימת הסכם הריכוז והחלוקה, חולק מגרש 17 בגוש 11287 ל-5 מגרשים שונים בגודלם: 4 מגרשים שנועדו לבניה (17/1,  17/2, 17/3, 17/4); והמגרש הנותר (17/5) נועד למעבר פרטי.

5.       ביום 12.1.1984, חתמו מגנאג'י וזהות על הסכם, אשר בא להסדיר ביניהם את החלוקה במגרשים 17 ו-34 גם יחד (להלן: הסכם השיתוף).

כפי שנקבע בהסכם השיתוף "חלקו של מגנאג'י במגרשים 17 ו-34 (שלושה רבעים) וחלקו של אנדרי זהות במגרשים יהא ¼ (רבע) חלקים מהמגרשים". כלומר, יחס חלוקת הבעלות בין מגנאג'י לבין זהות במגרשים  17 ו-34 נקבע  ל- ¾ - ¼, בהתאמה.

עוד נקבע בהסכם השיתוף, כי "מגרש מס' 17 הוא בעל מגרשים משניים (1)17, (2)17, (3)17 ו-(4)17 וזאת בהתאם לתכנית ובהתאם לתסריט המצורף".

סעיף 2 להסכם השיתוף קבע, כי "הצדדים מסכימים בזאת כי מגרש (3)17 יהיה בבעלותו המלאה והבלעדית של אנדרי זהות ומגרשים משניים מס' (1)17, (2)17, (4)17 יהיו בבעלותו המלאה של מגנאג'י בהתאם לתסריט המצורף".

6.       בהמשך, מכרו הבעלים המקוריים את חלקיהם במגרש 17, ונחתמו מספר הסכמי מכר, הנוגעים למגרש זה  (להלן: הסכמי המכר), כמפורט להלן:

א.                בשנת 1984, נחתם הסכם מכר, לפיו מכר זהות את חלקו במגרש 17 (מגרש 17/3) לבני הזוג אריה ולאה זוהר.

ב.                בשנת 1987, נחתם הסכם מכר, לפיו מכר מגנאג'י לבני הזוג יפת ואלינור שרעבי (להלן: המשיבים 2 ו-3) את מגרש 17/2.

ג.                 בשנת 1988, ובשנת 1989, נחתמו שני הסכמי מכר, לפיהם מכר מגנאג'י למר רילוב איתן (להלן: המשיב 1) את מגרש 17/4 ואת מגרש 17/1.

ד.                בשנת 1991, נחתם הסכם מכר, לפיו מכרו בני הזוג זוהר את מגרש 17/3 למר אברהם מרטינז (להלן: המערער).     

ה.                בשנת 2007, נחתם הסכם מכר, לפיו מכר המשיב 1 לבני הזוג יוסף ושלומית ויזל (להלן: המשיבים 4 ו-5), את מגרש 17/4.

7.       לימים, ולאחר שהסתיימה הפרצלציה לרישום חלקות המקור הפרטיות, הפך מגרש 17 לחלקה 61 בגוש 11372 (להלן: החלקה), ומגרש 34 הפך לחלקה 48 בגוש 11372. על-פי הרישום, המופיע כיום בפנקסי לשכת רישום המקרקעין, והנוגע לחלקה, המערער והמשיבים 5-1 הינם בעלים במשותף בחלקה, באופן שהמערער הינו בעל ¼ חלקים בחלקה; המשיב 1 הינו בעל ¼ חלקים בחלקה; המשיבים 2 ו-3 הינם הבעלים של ¼ חלקים בחלקה; והמשיבים 4 ו-5 הינם הבעלים של ¼ חלקים בחלקה.

8.       ביום 18.4.2010 הגיש המערער את התובענה, נשוא הערעור שלפנינו, נגד המשיבים 5-1, ובמסגרתה טען, כי הרישום שבוצע בלשכת רישום המקרקעין, המתייחס לזכויות הצדדים בחלקה, יסודו בטעות שאירעה במהלך רכישת הזכויות בחלקה. המערער עתר לתיקון הרישום, כך שבמקום הרישום הנוכחי, יירשם כי חלקיהם היחסיים של המערער ושל המשיבים 5-1 בחלקה הינם בהתאם לגודל המגרשים שבבעלותם, וכדלקמן: למערער - 736/2878 חלקים בחלקה; למשיב 1 - 436/2878 חלקים בחלקה; למשיבים 2 ו-3 - 626/2878 חלקים בחלקה; למשיבים 4 ו-5 - 588/2878 חלקים בחלקה; וכי השטח הנותר (486 מ"ר) יירשם בבעלות משותפת של כל הצדדים.

9.       יצויין, כי בשנת 2008, ובשל רצונו למכור את בית מגוריו, נקט המערער בשני הליכים משפטיים קודמים: